/העניים החדשים של הקורונה: הממשלה מנותקת, יהיה ונדליזם

העניים החדשים של הקורונה: הממשלה מנותקת, יהיה ונדליזם

העניים החדשים של הקורונה: “הממשלה מנותקת, יהיה ונדליזם” – וואלה! חדשות



הגדלה

אופציות נגישות נוספות

מאז פרוץ המגיפה, הישראלים שאיבדו את עבודתם מתרגלים למציאות חיים חדשה ומבהירים לממשלה כי המצוקה שלהם אינה “חרטא”. בת שבע חוששת מהחשבונות המצטברים, מוטי נאלץ לאכול לחם שנזרק מבסיסי צה”ל ואייל מזהיר כי ההפגנות הבאות לא יעברו בשקט. “מעדיפים להיות בכלא”

צילום: ערוץ כנסת

(בווידאו: ועדת הקורונה אישרה אירועים יוגבלו ל-50 איש, אמש)

מתחילת משבר הקורונה בישראל, אנשים רבים איבדו את עבודתם, וכעת הם לא יודעים כיצד הם אמורים לשרוד. חלקם לא מקבלים סיוע כלכלי מהמדינה, ולאחרים הכסף שנכנס מביטוח לאומי אינו מספיק אפילו למזון. הם נאלצים לחיות מתרומות או הלוואות מחברים, ומתריעים כי אין להם יותר מה להפסיד. הם זועמים על התבטאותו של השר צחי הנגבי כי “השטויות האלה שלאנשים אין מה לאכול זה חארטה”, וטוענים כי המצב הקשה הביא אותם לפת לחם, ושרבים, כמוהם, חיים כעת מהיד לפה.

“מאיזה כסף אני אמורה לאכול?”

בת שבע רובין בת ה-62 עבדה בתור מבשלת במסעדה חדשה שנפתחה לפני שנתיים בירושלים – “מטעמים של אמא”, אך היא פוטרה לאחר שהמסעדה נסגרה בעקבות משבר הקורונה. “המסעדה הייתה בבעלות בני והוא נאלץ למכור אותה, מאז אני מובטלת”, סיפרה. כיום היא נותרה ללא עבודה, והיא לא יודעת איך היא אמורה להתקיים מהסיוע הזעום מהמדינה. “עכשיו אני יושבת בבית ומקבלת הבטחת הכנסה של 2,200 שקלים. זה לא מספיק לשום דבר”, סיפרה.

היא הוסיפה: “אני גרה בדירה של עמידר וכבר ארבעה חודשים לא שילמתי להם שכירות. יש לי הוצאות שאני חייבת לשלם, כמו מים, חשמל וקופת חולים. הבטחת ההכנסה מספיקה לי רק לתשלומים. אבל ממה אני אמורה לאכול? לשרוד? אני צריכה כסף כדי שאוכל לחיות“.

לדבריה, היא לא רואה איך היא מוצאת עבודה חדשה. “המקצוע שלי הוא בישול, ומצב המסעדות לא טוב, הן לא מחפשות עובדים”, סיפרה. “בהתחלה עוד הייתי באשליה שזה סיפור קצר שיגמר בקרוב, אבל עכשיו כשנכנס הגל השני אני מבינה שהכל מתפוצץ. לדעתי המצב עוד יימשך עוד שנה, המצב הכלכלי לא יהיה טוב, ואני לא מאמינה שהמדינה תמשיך להחזיק את כל המובטלים, גם המדינה תקרוס מזה. זה לא יכול להימשך ככה, אני אמורה להתקיים מ-2,000 שקל של קצבת זקנה. היום קצבת הזקנה לא מחייה את האנשים – היא הורגת אותם“.

בת שבע הוסיפה כי לא ניתן היה להציל את המסעדה מסגירה. “הספקים ביקשו תשלום במזומן, וזה משהו שהבן שלי לא יכול היה לעמוד בו”, אמרה. “לא עבדנו שלושה חודשים, אז החלטנו שאנחנו סוגרים. אי אפשר היה להחזיק את המסעדה, אפילו מי שקנה אותה מאיתנו סגר אותה סופית”.

בת שבע הוסיפה כי “הוא אמור לשלם את כל החובות שמגיעים למאה אלף שקלים. אני לא מאמינה שהוא מצליח לעשות את זה”. מעבר לכך, משום שבנה פתח את המסעדה רק בשנת 2019, הוא לא מקבל סיוע מהמדינה. “לא מגיעות לו שום זכויות”, סיפרה.

לדבריה של בת שבע, היא לא מופתעת מההתבטאות של צחי הנגבי. “הוא לא נמצא בחברת אנשים שאין להם מה לאכול, הוא נמצא בחברה של אנשים שיש להם. איך הוא יכול לדעת שיש אנשים שהמקררים שלהם ריקים? ברור שהוא לא יכול. השבע לא רואה את הרעב. הוא לא נמצא במקום הזה שבו אנשים חיים מהיד לפה, אז איך הוא יכול להרגיש בכלל שלאנשים חסר?“.

“כל יום שעובר הוא נס בפני עצמו”

מוטי זורגר הוא בן 46 ואב לשישה ילדים. לפני המשבר שימש כנהג הסעות, וכעת נותר ללא עבודה. “במשך הרבה שנים הייתי נהג אוטובוס שכיר, לפני כשלוש שנים ניסיתי את מזלי כעצמאי, ולפני הקורונה התחלתי בהליכי פשיטת רגל כי צברתי חובות”, סיפר. “אז התחלתי לעבוד בתור פרילנסר, וחבר שלי היה מוציא לי תלושי משכורת. הייתי מבצע עבודות חד פעמיות ומתפרנס מזה, ואז הגיעה הקורונה. לא היו לי מספיק תלושי שכר, וגם לא הייתי עצמאי – פשוט לא הייתי קיים”.

מוטי תיאר כי הוא מצא את עצמו ללא הכנסה בארבעת החודשים האחרונים. “לא קיבלתי אף לא שקל אחד בודד. אני מבין שכמוני יש הרבה נהגים שלא מקבלים כלום. ברגע שלקחתי הלוואה מהבנק, גם לקחו לי את קצבת הילדים, ועכשיו אין לי כלום”, סיפר. “אני מתראיין בשביל כולם, אני חי בתוך קבוצה ענקית של חבר’ה של נהגים שאין להם לחם להביא הביתה, אנחנו חיים מהיד לפה. השקל שאנחנו אוספים זה מה שיש לנו בשביל לאכול”.

לדבריו, נהגי ההסעות קנו אוטובוסים רבים, ועכשיו הם עומדים במגרשים ריקים. “כל חודש ההלוואות יורדות להם מהבנק, יחד עם תשלומי ביטוחים, וכלי הרכב עומדים במשך חודשים. מדובר באנשים שמשכנו את הדירות שלהם ואת הנכסים שלהם, עכשיו אין להם כלום”.

הוא סיפר כי אותם אנשים כבר הגיעו למצב שהם מחכים מאחורי בסיסים צבאיים, כדי שיוכלו לקחת את הלחם הטרי שהצבא זורק, כי “זה מה שיש”. מבחינתו, העבודה היחידה שיש היא נסיעות של הצבא. “על כל נסיעה רבים שישה נהגים, על כל ויזה שיוצאת מהצבא רבים 80 נהגים, כל אחד מנסה לקבל אפילו נסיעה אחת”, תיאר. “אין יותר תיירות, טיולים או קבוצות של תלמידים, – הכל עצר”, הבהיר.

הוא הוסיף כי העובדה שאין יותר הסעה של אנשים למקומות, פוגעת כלכלית גם בעסקים אחרים, ותיאר זאת כ”כלים שלובים”. “זה שאנחנו לא עובדים פוגע בחנויות שמוכרות דברים בדרך, אתרים שמקבלים ילדים, מסעדות, – למעשה, כל המקומות האלה מושבתים. אני אשקר אם אגיד שאני יודע איך אני מפרנס את הילדים שלי, כל יום שעובר הוא נס בפני עצמו”.

עוד אמר מוטי כי ציבור המובטלים קיבל סטירת לחי מצלצלת בעקבות התבטאותו של הנגבי. “אנחנו חייבים להיאבק בכל הכוח, זה היה פשוט נוראי. הוא אמר שאין כזה דבר במדינת ישראל שלאנשים אין מה לאכול, שזה ‘חרטא’. בתור חבר’ה של מצביעי ימין שראו בו נסיך שגדל אצל אמא שהייתה חברת כנסת, והוא עצמו חבר כנסת מגיל צעיר – שהתפרנס, התחנך ורכש השכלה מכספי ציבור ועל חשבון משלם המיסים – איך הוא מעז לדבר ככה?”.

מוטי זעם ואמר כי אמירות מסוג זה הן הרבה יותר מעוול. “אין להם שמץ על מה שאנחנו עוברים, זה מראה על ניתוק מוחלט ביותר. אם הגעתי למצב שאני מתראיין, זה בגלל שבסוף החודש אני צריך לתת לבעל הדירה שלי חמישה חודשי שכירות כי אין לי אופציה אחרת, הוא פשוט יוציא אותי מהדירה”, אמר. “הבנק לא יכול לעזור לי כי אני בהליכי פשיטת רגל, אז צחי הנגבי יגיד שזה ‘חרטא’? שיבוא ויראה אותי ברחוב עם שישה ילדים“.

“המדינה שמה עלינו פס אחד גדול”

אייל אלטרץ, בן 50 שעבד כסאונדמן, פוטר אף הוא מעבודתו. כעת אלטרץ, אב לשלושה, אינו מתפרנס כבר ארבעה חודשים מכיוון שאירועי התרבות אינם מתקיימים, ולמרות תכנית הממשלה – אף אחד לא מקיים הופעות, והלקוחות עצמם לא רוכשים כרטיסים. כשנשאל איך הוא מתמודד עם המצב השיב: “במשך ארבעה-חמישה חודשים אנחנו ללא פרנסה. מתמודדים? לא יודע איך. הלוואות, מתנות, עזרה מחברים. קשה להסביר כי אני בעצמי לא יודע איך אני שורד את התקופה הזאת”.

לדבריו, “מאז מתווה התרבות לא היה מופע אחד. רצו שנעשה מופע של 250 איש, באולם של אלף איש, שרק המזגן היה עולה בו יותר מההכנסות”. על הקשיים בחיי היומיום אמר: “יש לי שלושה ילדים. אחד גר אצל הגרושה שלי, ועוד שניים גדולים שאני מתבייש להגיד אבל מסייעים לי. הם עוזרים לי ותומכים בי. זה בושה להגיד, אבל זה מה יש. איך אני יכול להתמודד עם הכול – החובות, ההוצאות לפועל, המזונות, כשהמדינה שמה עלינו פס אחד גדול?“.

גם אלטרץ הזדעזע מדבריו של הנגבי, ואף החליט לשלוח לו הודעת אסמס. בתגובה, השיב לו הנגבי כי הוא מוזמן “לחבור לאחמד טיבי” כדי שהוא יסייע לו. כעת, הוא מכנה את הנגבי “הדביל”, ואומר: “ראית איך הוא ענה לי. בושה וחרפה. שר לענייני כלום. אין לו סמכות על שום דבר”.

“בסוף ההתכתבות כתבתי שבבחירות הבאות שיהיה בטוח שאבחר באחמד טיבי, והוא אמר לי: ‘מצוין, אשלח לך את המספר שלו והוא אולי יעשה טוב לעם ישראל’. אחמד טיבי התקשר אליי ואמר שאם אני אצטרך עזרה ממנו, אני יכול לפנות”, המשיך אלטרץ.

היום, הוא לא מאמין לאף פוליטיקאי – ומזהיר כי בהמשך המאבק, המפוטרים יעלו מדרגה. “זה בולשיט. הבעיה היא שעובדים עלינו כל הזמן. מאז פליטת הפה המטומטמת של הנגבי, אנשים התחילו להתארגן ויהיו פה קבוצות. זה לא ייגמר בהפגנות. אנשים כבר לא מאמינים בזה. הם רוצים שינוי, ושינוי אפשר לעשות רק עם הפיכה. זה מה שיהיה. יתארגנו פה לקבוצות ואלוהים ישמור מה שיהיה פה”.

עוד הוא מזהיר כי “יהיה פה ונדליזם. אנשים שולחים לנו הודעה שאנחנו מעדיפים להיכנס לכלא ולקבל משכורת מהמדינה או שייכנסו למכונית בוערת לאיזה מקום. אנשים פה מיואשים. חייבים לדעת שאנחנו מיואשים ולא מאמינים לכלום. אם הייתה תקווה שמאמינים בממשלת בדיחה הזאת, ממשלת שקר אחת גדולה”.

לכתבה זו התפרסמו תגובות ב דיונים

הוסף תגובה חדשה

תודה על תגובתך