/הצד הכושל של ההייטק הישראלי

הצד הכושל של ההייטק הישראלי

לא צריך לקרוא לעומק את דו”ח האקזיטים שפורסם אתמול
(ב’) כדי להבין שישראל הפכה מזמן למעצמת הייטק. אבל דו”ח אחר שפורסם אתמול – מאזן סחר הסחורות ל־2019 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – שופך אור על מה שקורה בישראל שמחוץ לזינוק והפריחה של חברות התוכנה.

 

קראו עוד בכלכליסט:

 


צילום: שאטרסטוק

 

בסקטור הסחורות, שאותו סקרה הלמ”ס, התמונה מטרידה מאוד: יצוא הסחורות הישראלי, לרבות הסחורות שמגיעות מההייטק, בנסיגה. הגירעון בחשבון הסחורות קפץ ב־2019 לשיא חדש של 84.5 מיליארד שקל. בולט לרעה במקרה זה יצוא סחורות ההייטק – תרופות, רכיבים אלקטרוניים ואופטיים, מחשבים וכלי טיס – שירד ב־2019 זו שנה חמישית ברציפות, מרמה של כ־87 מיליארד שקל ב־2015 לרמה של כ־60 מיליארד שקל בלבד ב־2019.

 

ישראל לא לבד. קשה למצוא מדינה שלא סבלה בשנה החולפת ממלחמת הסחר בין ארה”ב לסין, שפגעה אנושות בכל מערך הסחר הבינלאומי. אלא שהדעיכה הזו בישראל אינה חדשה, ומשקלן של תעשיות ההייטק מסך היצוא התעשייתי ירד לרמה של 38% בלבד, לעומת 43% ב־2018 וכ־50% ב־2015. במונחים מוחלטים, יצוא ההייטק איבד השנה עוד 10 מיליארד שקל, בעיקר בשל צניחה חדה של 40.9% ביצוא תרופות. צניחה זו מגיעה, גם השנה, על רקע המשך סגירת הפעילות של חברת טבע בישראל. תופעה זו כבר באה לידי ביטוי במספרים של 2018, אך נמשכת אל תוך 2019 וצפויה להימשך.

 

ככל הנראה, הדעיכה בפעילות כולה צפויה אף היא להימשך. בשנה החולפת נרשמה ירידה של 6% ביבוא מוצרי השקעה, כמו מכונות וציוד. בלי ההשקעות היום, היצוא של מחר ייפגע.

 

החגיגה בהייטק היא מבורכת, אבל היא מוגבלת לשירותים בלבד, שעה שהסחורות בדעיכה. במצבה הנוכחי, כלכלת ישראל לא יכולה לוותר על מנוע צמיחה כה חשוב כמו התעשייה. המציאות גם מוכיחה כי אם ישראל לא תהיה מקום אטרקטיבי לייצור, יזמי ההייטק ואנשי המחקר ופיתוח לא יהיו פה.