/ועדה בכנסת האריכה את סמכות השב”כ לעקוב אחרי חולי קורונה

ועדה בכנסת האריכה את סמכות השב”כ לעקוב אחרי חולי קורונה

ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים האריכה היום (שלישי) בשלושה שבועות את תוקף הסמכת השב”כ לעקוב באמצעים אלקטרוניים אחרי חולי קורונה ואחרי אנשים שבאו עמם במגע. הוועדה קבעה שתוקף ההחלטה יפוג אם הממשלה לא תניח על שולחן הכנסת עד 8 ביוני את הצעת החוק שנועדה לעגן את המהלך. הוועדה אישרה גם את בקשת הממשלה לצמצם את סמכות השב”כ, כך שהארגון ישתמש באמצעי המעקב רק במקרים שבהם לא ניתן לאתר בדרכים אחרות את האנשים שבאו במגע עם חולה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, הבהיר בדיון שצמצום הקריטריונים שיאפשרו לערב את השב”כ נובע מהירידה בתחלואה. נזרי ציין כי אם תחול עלייה מחודשת, הממשלה תבקש להרחיב את סמכויות השב”כ באיתור החולים. “אמרנו שאנחנו לא ששים לשימוש בכלי השב”כ, והירידה במספר החולים אפשרה לבקש לצמצם”, אמר נזרי בדיון, והוסיף: “ככל שבעתיד יהיה חשש משמעותי לעליית התחלואה ולא נגיע לחלופה אפקטיבית, תהיה החלטה חדשה אשר תובא בפני הוועדה”.

שוק מחנה יהודה בירושלים עם פתיחתו מחדש, החודש

שוק מחנה יהודה בירושלים עם פתיחתו מחדש, החודשצילום: אמיל סלמן

לפי הנוסח שאושר בוועדה, “אמות המידה המקצועיות הקונקרטיות לסיוע במקרים פרטניים וייחודיים ייקבעו על דעת מנכ”ל משרד הבריאות, בהמלצת ראש אגף שירותי בריאות הציבור ובתיאום עם ראש השירות”. עוד הוחלט כי הקריטריונים שיגובשו יפורסמו לציבור הרחב באתר משרד הבריאות. כמו כן, הוועדה תקבל דיווח מדי שישה ימים על השימוש בנוהל, ובמסגרתו יוצגו הסיבות שבגינן נדרש השב”כ לסייע למשרד הבריאות במקרים השונים.

יו”ר הוועדה, ח”כ צבי האוזר (דרך ארץ), אמר בדיון: “קרוב ל-17 אלף חולים מאותרים בישראל, מתוכם אותרו באמצעות הכלי (של שב”כ) יותר מ-4,000 חולים, כלומר, כרבע מהמאותרים. זה אחוז גבוה של שרשראות הדבקה שלא היו נקטעות אחרת”. ח”כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) הזהיר מנגד שהממשלה מנצלת את מגפת הקורונה כדי להכשיר את הרחבת המעקבים אחרי הציבור באמצעות השב”כ. “אנשים לא מבינים, ולא רוצים להבין כנראה, שלראש הממשלה אין כוונה להפסיק את האיכונים”, אמר אבידר, “כל הדיבורים על גל שני הם רק כדי להכשיר את אמצעי השב”כ וניסיון ליצור דיקטטורה דמוקרטית”.

ח”כ גדעון סער (הליכוד) אמר: “לשאלה העקרונית, האם צריך להשתמש בכלי למאבק במגפה, אני אומר כן. אם הטכנולוגיה מאפשרת התמודדות עם מגפה, הרי שבמדרג החובות והזכויות של המדינה, הבטחת הזכות לחיים עומדת במקום גבוה יותר מפגיעה בפרטיות של פחות אנשים”. לדבריו, “כאשר תובא לנו חקיקה, שנגזרת מפסיקת בג”ץ, נצטרך לקיים דיון רציני בשאלת החלופות והאפקטיביות”.

מסעדה בתל אביב, בשבוע שעבר

מסעדה בתל אביב, בשבוע שעברצילום: תומר אפלבאום

בהצבעה השתתפו שלושה חברי כנסת: האוזר וסער תמכו במתווה, ואילו אבידר התנגד לו. רונה קייזר, ראשת אגף מערכות מידע ומחשוב במשרד הבריאות, הציגה בדיון את אפליקציית “המגן” הנוכחית, ואת הדור הבא שלה, כאפשרות חלופה לסיוע מהשב”כ. לדבריה, באפליקציה משתמשים כ-870 אלף אנשים, שהם כ-17% מבעלי הטלפונים החכמים.

עוד אמרה קייזר כי הדור הבא של האפליקציה יאפשר לזהות מכשירים סלולריים שהיו בקרבה של פחות משני מטרים למשך יותר מרבע שעה מחולה מאובחן, ללא פגיעה בפרטיות או חשיפת מיקומו המדויק של בעל מכשיר הטלפון. עם זאת, על פי ההערכה במשרד הבריאות, כדי שהאפליקציה תהיה יעילה יש צורך בארבעה מיליון משתמשים שישתמשו בה באופן קבוע.